לא בגלל שאני מזוהה לגמרי עם המפלגה ועם נציגיה. לא בגלל שאני ספרדי שהושפע או הוקסם מדמותו של מרן רבי עובדיה יוסף זצ"ל. אני לא. גדלתי במשפחה ליטאית, ועברתי במוסדות לימוד אשכנזיים. ובכל זאת החלטתי להצביע ש"ס.
כאשר הייתי בתקופת השידוכים, מניתי חמישה דברים חשובים שאני מחפש בכלה המיועדת. ידעתי שאין שלימות בעולם, אבל אם מתוך חמשת הדברים אצליח להשיג ארבעה דברים או אפילו שלושה וחצי, יהיה מקום להתפשר על הדברים החסרים. וכך הוא גם בשידוך ביני לבין הפתק בקלפי. לא אשיג את כל רצוני. אך בכל זאת יש עלי אחריות להצביע ולהשפיע, ולהשיג את מרבית מה שאני יכול להשיג.
גיבשתי לעצמי כמה כללים:
כלל ראשון: גוש הימין. גוש הימין חשוב יותר ממיקסום הדעה האישית שלי. ולכן אצביע רק למפלגה מגוש הימין שבוודאי עוברת את אחוז החסימה, למרות שאינה תואמת לגמרי להשקפת עולמי. לא אהמר על הקול שלי. הסיפור הגדול חשוב יותר מקידום הדעה האישית שלי.
כלל שני: עולם הישיבות. חשוב לי שעולם הישיבות החרדי ימשיך להתקיים. אני מחזיק בדעה שקיום הישיבות הקדושות נחוץ ביותר לצורת העם היהודי. מבלי לגרע מחשיבות נושאים אחרים כמו מדינה וצבא, גם הנושא הזה חשוב ביותר וצריך לקבל הכרה כדבר העומד בפני עצמו. יש שתי מפלגות שמאמינות בערך הזה, בעוד שאר המפלגות אינן מאמינות בערך הזה, ועצוב היה לראות אותן עומדות מהצד כאשר המדינה רדפה בחורי ישיבות והכניסה אותם לכלא בצורה בלתי חוקית בגלל גחמה של קבוצת מיעוט אלימה. בעיני, כאשר מעמידים את עם ישראל בפני בחירה בין חיי רוח לחיי גשם, עם ישראל בוחר בחיי רוח. לא תמיד בהיסטוריה אנו עומדים בפני בחירות כאלה, אבל יש פעמים בהם השאלה הזו עומדת למבחן. בימינו זו אחת מהן. אני מאמין שצריך חיבור, אבל חיבור יכול לבוא רק אם ראשית נותנים הכרה בחיי הרוח כדבר העומד בפני עצמו. הציבור החרדי מייצגים את הערך הזה, ולמרות שלפעמים זה מוצג בצורה לא מתוקנת, הערך הזה צריך להיות קיים.
כלל שלישי: הכרה בשאר חלקי המדינה. מבין שתי המפלגות הקיימות, יש כמה סיבות שבחרתי במפלגת ש"ס על פני מפלגת יהדות התורה. האחת, המחויבות לגוש הימין. כפי שהקדמתי, גוש הימין חשוב לי יותר מקידום דעתי האישית. מפלגת ש"ס התחייבה להישאר נאמנה לגוש, ולא התבטאה בצורה של ניתוק מהגוש. השנייה, ההכרה בחלקים האחרים של העם שמשרתים במדינה. למרות שהיו התבטאויות כאלה ואחרות מצד מנהיגים במפלגה, עצם זה שהמפלגה שילבה בקמפיין שלה הכרה בחלקים האחרים של העם, יש בכך הכרה והערכה לתרומה האדירה ולמסירות הנפש של שאר העם שמשרת בצבא. וזה כלל לא מגרע מהדעה שבכל זאת עולם הישיבות צריך להמשיך ולהתקיים להעמיד גדולי תורה הדבקים בתורה יומם ולילה; ראוי שגם לומדי התורה יכירו בתרומתם ומסירותם של שאר חלקי העם.
ולכן, למרות שבדברים רבים אינני אוהב מה שקורה במפלגה, מבין המפלגות הקיימות המפלגה הזו מצליחה להציג את מרבית הדברים שאני מנסה להשיג.
נכתב על ידי: אנונימי

יואלי ברים Yoeli Brim @yoeli_brim17.10 · 21:35

הערב במהדורה: סיפורו של הממסד הדתי הרקוב בישראל. כך בנתה ש"ס מנגנון משומן של כוח אדיר במועצות הדתיות, ברבנויות הערים ובבתי הדין - עם מינויים למקורבים, נפוטיזם מובנה, ומשכורות שכולנו משלמים. וגם ההקלטות שחושפות את השיטה: "עזוב את האמת ואת הצדק, יש לנו דין ירושה". צפו בתחקיר:

NOTE GPT:
תקציר בחמש שורות:

התחקיר עוסק בשליטה הפוליטית והמשפחתית במינוי רבני ערים בישראל, ובמיוחד בהשפעתה של מפלגת ש״ס. נטען כי מינויים רבים מבוססים על קשרים פוליטיים וירושה משפחתית ולא בהכרח על התאמה לתפקיד ולצורכי הציבור. שינויים בתקנות משנת 2024 הגדילו, לפי המבקרים, את כוחו של השר לשירותי דת והשפעתו על הליכי המינוי. המקרה המרכזי הוא מינוי הרב יצחק רפאל אבוחצירא ברמלה במקום אביו, על רקע מחלוקות משפטיות וחשדות לזיוף. התחקיר מעלה שאלות על נפוטיזם, שימוש בכספי ציבור, אחריותיות ופגיעה באמון הציבור במוסדות הדת.

## סיכום מלא

מינוי רבני ערים מוצג כמאבק בין שירות הציבור לבין כוח פוליטי ומשפחתי מושרש.

רבני ערים משפיעים על מתן תעודות כשרות, רישום נישואין, מקוואות, קבורה ושירותי דת נוספים, שיש להם השלכות מעשיות על תושבים ועל עסקים.

תפקידים אלה, הממומנים מכספי ציבור, מעניקים גם יוקרה, משכורות גבוהות והשפעה ארוכת טווח.

התחקיר טוען כי מינויים רבים מתגמלים קשרים פוליטיים או המשכיות משפחתית, במקום לתת עדיפות להיענות לצורכי הקהילות המקומיות.

אחד המרואיינים טוען כי 40% מהרבנים שנבחרו בסבב המינויים הנוכחי הם בניהם של מי שכיהנו בעבר בתפקידים אלה.

לאחר שנבלמה חקיקה רחבה יותר שנועדה להגדיל את השפעתה של ש״ס על המינויים, פעלה המפלגה, על פי הנטען, לקידום שינויים הדרגתיים בתקנות.

שינויים שהוכנסו בנובמבר 2024 חיזקו את השפעתו של השר לשירותי דת על הליכי הבחירה וביטלו את מגבלות הכהונה לתקופה קצובה.

רבנים שמונו במסגרת ההסדר החדש יכולים לכהן עד גיל 70, עם אפשרות להארכת כהונתם עד גיל 75.

בעתירה לבג״ץ, המוזכרת בתחקיר, נטען כי 24 מתוך 26 נציגי הרבנות הראשית שמונו לגופים הבוחרים המקומיים היו בעלי זיקה ישירה לש״ס.

המבקרים מתארים את ההסדרים האלה כמנגנון לבניית השפעה באמצעות מועצות דתיות, רבנים מקומיים, דרשות ואירועים קהילתיים.

מנהיגים מקומיים משתתפים באופן רשמי בהליכי המינוי, אך המרואיינים טוענים כי תלותם במשרד הפנים בענייני תכנון ותקצוב מרתיעה אותם מעימות עם ש״ס.

התחקיר מצביע על מנכ״ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, כדמות מנהלית מרכזית ברשת הקשרים הזאת.

אבידן דוחה את הטענה שהמועמדים מזוהים עם ש״ס ומגן על הליכי המינוי של משרדו. הוא מדגיש כי ההליכים עמדו בפני עתירות שהוגשו לבג״ץ.

בנפרד מציין התחקיר כי אבידן נחקר בחשד לאיומים ולהפרת אמונים. במועד המתואר בתחקיר טרם התקבלה החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום.

התחקיר מתחקה אחר רשתות קשרים פוליטיות ומשפחתיות חופפות, שבהן מעורבות משפחות יוסף, דרעי ואבוחצירא. העיר רמלה משמשת כמקרה המבחן המרכזי.

הרב יצחק רפאל אבוחצירא ירש את תפקידו של אביו, הרב יחיאל אבוחצירא, לאחר הליך שנוי במחלוקת שכלל שאלות בנוגע לתעודת הכשירות שלו, הליכים משפטיים ותלונה במשטרה שבה נטען לזיוף.

בשיחה מוקלטת מפציר הרב היוצא במתלונן למשוך את תלונתו, וטוען כי התפקיד צריך להישאר בידי משפחה שמחזיקה בו יותר מ־75 שנה.

הטיעון המסכם של התחקיר מתמקד בשלוש שאלות: מי משלם, מי מחליט ואת מי אמור התפקיד לשרת?

המועצות הדתיות מקבלות מימון מהרשויות המקומיות ומהמדינה, בעוד שהמבקרים טוענים כי ההחלטות על מינויים נשלטות בעיקר בידי רשתות קשרים פוליטיות.

הם מזהירים כי תפיסת המינויים כנגועים בנפוטיזם פוגעת באמון הציבור לא רק בממשלה, אלא גם ביהדות עצמה.

עיריית רמלה משיבה כי הרב החדש, שהוא בן המשפחה הרביעי המכהן בתפקיד, זכה ב־85% מקולות חברי הגוף הבוחר, וכי בית המשפט העליון בחן את הטענות ודחה אותן.

המשרד לשירותי דת סירב להגיב לתחקיר.

רואה את כל אנשי התעמולה מקדמים את זה שבשנת 2021 דיברתי על החצי צעד שעשה מנסור עבאס בכניסה לקואליציה. אני בטוח שהם יהיו בהיסטריה גדולה יותר כשיגלו שראש הממשלה נתניהו הזמין אותו באותה שנה לבלפור כמה פעמים ואפילו הפגיש אותו עם הרב דרוקמן כדי להכשיר אותו! זה פשוט בטח התפספס להם...
המסר ברור- דין לנתניהו ודין ליוסף חדאד.

הקמפיין נגדי ונגד מפלגת עמך ישראל נמשך עם עוד ניסיונות עלובים למחזר קטעים מהעבר ולהציג אותם היום באופן מעוות.
אז עכשיו מיכאל שמש שלף קטע שדיברתי על זה שסופסוף יש מפלגה ערבית בקואליציה ב-2021. כאילו מדובר בחשיפה בלעדית, כתבתי על זה בעצמי בספר שלי, הנה הקטע במילים שלי (עמוד 77)- "מנסור עבאס דיבר על הכרה במדינה יהודית, על הרצון להשפיע מבפנים, ואפילו עשה צעד מעשי כשהצטרף לקואליציה בתקופת ממשלת בנט-לפיד.
שלא יהיה לכם ספק, יש פערים משמעותיים ביני לבין עבאס, אבל אי־אפשר להתעלם מהדרך שלו, אפילו שלדעתי אורכה היה חצי צעד. ולמה רק חצי צעד? כי גם כשעשה את הצעד, עדיין לא היה מסוגל לעמוד באמת לצד מדינת ישראל, לקרוא לחמאס ולחיזבאללה ארגוני טרור, לעודד השתלבות חברתית במדינה, כולל שירות לאומי, ולהעמיד רשימה של מועמדים שגאים להיות ערבים וגם ישראלים.

facebook.com/YosHaddad
אבל גם חצי הצעד שעשה היה חשוב. קודם כול האמירה שלו שהוא מכיר בכך שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ושהוא לא רוצה לשנות את זה או להתרכז בזה. הוא אמר באופן רשמי שהוא נציג של מדינת ישראל, וזאת היתה אמירה חשובה, שלצערי אינה מובנת מאליה בקרב המנהיגים הערבים. הוא גם הוכיח שניתן להיכנס לקואליציה ומשם להשפיע באופן הרבה יותר רציני ומשמעותי. בכך הוא פתח דלת לקולות נוספים שקוראים לשותפות אמיתית - להיכנס ולפעול מבפנים למען החברה הערבית וגם למען המדינה. חצי הצעד שלו היה גם הסברתי, כי הוא הוכיח לעולם שבמדינת ה"אפרטהייד" נציגים ערבים הם חלק משמעותי בקואליציה".
אז תמשיכו עם הספינים, הפכתם אותי כבר לאויב העם, לבוגד, למשת"פ, אז עכשיו תהפכו אותי גם לחבר הכי טוב של מנסור עבאס... אבל הציבור חכם יותר מהבולשיט הזה ויודע שאני נכנס לכנסת כדי להחליף את מנסור עבאס ואת כל חברי הכנסת הערבים הכושלים ששם היום, להחליף את תומכי הטרור ואת אלה שרואים בחמאס ארגון צדקה.
ואנחנו בעמך ישראל נעשה את זה גם בעזרת קולות מתוך החברה הערבית שגאים להיות חלק מהמדינה הזו!

יו״ר מפלגת ישראל ביתנו, ח״כ אביגדור ליברמן:
גדי איזנקוט - בני גנץ 2
קמפיין "המפלגה הגדולה" שמנהל איזנקוט לא נועד להעביר קול אחד מגוש המשתמטים לגוש המשרתים, אלא נועד לשתות קולות בתוך הגוש עצמו. זה מנוגד לחלוטין להסכמות בין ראשי הגוש במפגש האחרון ב- 26.9, פוגע באחדות השורות ומעלה שאלה אחת פשוטה: מה עומד מאחורי המהלך הזה?
ככל שעובר הזמן התמונה הולכת ומתבהרת. גדי איזנקוט מתכנן את היום שאחרי הבחירות, ומה שמעניין אותו הוא לא להיות המפלגה הגדולה בגוש המשרתים, אלא להיות גדול מהליכוד ולהגיע מעמדת כוח למשא ומתן להקמת ממשלה עם נתניהו.
כשאני שומע את השר מיקי זוהר מדבר על אפשרות לשיתוף פעולה עם איזנקוט, קורא את הפרסומים על יוזמת הנשיא הרצוג להקמת ממשלת נתניהו-איזנקוט ושומע את התדרוכים מהבית הלבן, הדברים מתחילים להתחבר.
גם העמדות של אנשי איזנקוט בסוגיות הגיוס והחוקה מחזקות את החשש הזה. בעבר איזנקוט כבר הגדיר את ש"ס כ"מפלגה עם מרכיבים ציוניים רחבים מאוד" ובמקביל מתווה הגיוס שלו כולל דיחוי של עד 3% ממחזור הגיוס - כ- 4,500 לומדים בשנה והקמת מנהלת שתקבע מי הם לומדי תורה. המשמעות של זה שמה שהיה הוא שיהיה - הפטור מגיוס לצה"ל לא יבוטל. ישראל ביתנו לעומת זאת, מאוד עקבית בנושא הזה הרבה לפני שאיזנקוט חלם להיכנס לפוליטיקה. גיוס לכולם וחוקה לישראל אינם סיסמת בחירות מבחינתנו. כבר ב-2019 סירבנו להצטרף לקואליציה, למרות לחצים ופיתויים, בגלל חוק הגיוס.
גם הטענות, שעמדות ישראל ביתנו נועדו "להכשיל הקמת ממשלה בראשות איזנקוט", הן חסרות בסיס. אנחנו לא משנים את העקרונות שלנו לפי הסקרים ולא מתאימים אותם לצורכי משא ומתן קואליציוני. אנחנו מאוד ברורים בעמדותינו, לפני הבחירות ואחרי הבחירות. אותו הדבר נכון גם ביחס למפלגות הערביות. מאז טבח 7 באוקטובר חזרתי והבהרתי: ישראל ביתנו לא תשב בקואליציה שתלויה ברע"ם או במשותפת - לא בתמיכה ישירה ולא בתמיכה עקיפה. ומי שצריך תזכורת למה, שיסתכל על העובדות. ב-7 בינואר 2024 חתם ח"כ עופר כסיף על עצומה שתמכה בתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל לבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, שבה הואשמה ישראל ברצח עם ופשעים נגד האנושות. וב-8 באוקטובר 2026, בראיון ל-i24NEWS, נשאל ח"כ יאסר חוג'יראת מרע"ם שאלה פשוטה: האם חמאס הוא ארגון טרור? התשובה שלו היתה: "זה ארגון שחלק ממנו הוא ארגון של צדקה, ויש חלק שהוא יותר אחראי לקבל זכות קיום וזכות הכרה כמדינה". אני חוזר ואומר בצורה הברורה ביותר: מי שרוצה להקים ממשלה ולהסתמך על כסיף וחוג'יראת - שיבושם לו. ישראל ביתנו לא תהיה שם.
המסקנה שלי מההתנהלות של איזנקוט היא שהוא חותר להקמת ממשלה עם נתניהו, גולדקנופף ודרעי, ומשאיר את האפשרות של ממשלת מיעוט על השולחן כאמצעי לחץ על נתניהו כדי להיות ראשון ברוטציה. לצערי, אני רואה כאן הרבה יותר אמביציה אישית מרצון אמיתי לתקן את העוולות של ממשלת המשתמטים. הדרך לסכל את התרחיש הזה היא אחת: ארבע מפלגות הגוש חייבות להשיג רוב מוצק, כזה שיאפשר להקים ממשלה ציונית וליברלית וימנע מאיזנקוט להציל את נתניהו בפעם השנייה.
לצערי, חוסר הניסיון הפוליטי של גדי מזכיר תופעה שכבר ראינו בעבר אצל רמטכ"לים שנכנסו לפוליטיקה. מיגאל ידין, דרך אהוד ברק ועד בני גנץ - דרגות וניסיון צבאי אינם תחליף לניסיון פוליטי. אפילו יצחק רבין, לאחר הקדנציה הראשונה שלו כראש ממשלה, נזקק לשנים ארוכות כדי לחזור, לצבור ניסיון ולהיבחר מחדש.
לכן, אחרי ארבע שנים של ממשלת משתמטים, אחרי מלחמה קשה בכל כך הרבה חזיתות ואחרי המחיר הכבד ששילמנו, אסור לנו להחמיץ את ההזדמנות להחליף את הממשלה הגרועה בתולדות מדינת ישראל. יש ציבור גדול שרוצה הנהגה ציונית ליברלית ואחראית, שמעמידה במרכז את מי שמשרתים, עובדים ונושאים בנטל. אני מאמין בציבור הישראלי, אני מאמין בגוש המשרתים ואני מאמין שב-27 באוקטובר ננצח וננצח בגדול.
x.com/avigdorliberman/status/2111011463758246265
t.me/amitsegal/65862