הסרטון בפייסבוק

סערה בצה"ל: המועמד לתפקיד אל"מ – שלא שירת יום אחד בשטח

לקראת דיון השיבוצים בצה"ל: הכוונה לקדם את סא"ל הרב אודי שוורץ לתפקיד בכיר מעוררת זעם עז בקרב רבנים, קצינים ונגדים. המבקרים מצביעים על הפער המקומם מול שאר חילות הצבא: "בכל מערך פיקודי או מנהלתי בצה"ל, תפקידי שטח הם תנאי סף לקידום. מדוע ברבנות ממציאים כללים חדשים?"

בשבוע הקרוב צפוי ראש אגף כוח האדם (אכ"א), האלוף דדו בר כליפא, לדון בבקשתו של הרב הראשי לצה"ל, תא"ל הרב אייל קרים, לקדם את מקורבו סא"ל הרב אודי שוורץ לדרגת אלוף-משנה (למילוי תפקיד רמַ"ח או רמַ"ט רבנות).

אלא שהמינוי המתוכנן מעורר סערה רבתי ותמיהה עמוקה בשורות הרבנות הצבאית ובקרב קצינים בכירים. הסיבה המרכזית: את כל שירותו הצבאי ביצע הרב שוורץ בין כתלי המטה והמשרדים, מבלי שביצע אי פעם תפקיד שטח פיקודי – ודווקא בתקופה שבה מדינת ישראל כולה ראתה את שדרת קציני ורבני השטח מחרפים את נפשם בחזית במלחמה.

חריגה מנורמת הקידום בצה"ל: "בכל חיל אחר זה לא היה עובר"

גורמים פיקודיים ורבנים בצבא מצביעים על פער עמוק בין המהלך המתוכנן ברבנות לבין מסלולי הפיתוח והקידום המקובלים בכל זרועות צה"ל:
במערך הלוחם: לא קיים מסלול קידום לדרגת אל"ם (כמו מפקד חטיבה או רמַ"ח) עבור קצין שלא התנסה בתפקידי שטח עצימים – מפקד פלוגה, מפקד גדוד ומפקד חטיבה מרחבית/מרכזית.

במערכי התכנון, הלוגיסטיקה והטכנולוגיה: גם בחילות התומכ״ל (כמו חיל הרפואה, הטכנולוגיה והאחזקה, או הלוגיסטיקה), קצין אינו יכול להעפיל לדרגות בכירות ללא טבילת אש משמעותית בשטח – כקצין לוגיסטיקה חטיבתי, רופא אוגדתי או מפקד מכלול קדמי.

לקראת דיון השיבוצים, רבנים צבאיים מביעים כעס עז על העדפתו הצפויה של סא"ל הרב אודי שוורץ – שכיהן עד לאחרונה כרע"ן הלכה וכעת מונה לרב חיל האוויר.

בשיחות סגורות מדגישים בכירים ברבנות כי הטיעון אינו אישי: "הרב אודי הוא תלמיד חכם, אך הוא גדל כ'נסיך' במטה ולא חווה מימיו את השדאות, את השבתות הרחוקות מהבית ואת השחיקה של רב שטח. ישנם תלמידי חכמים בולטים ברבנות ששילמו מחיר אישי ומשפחתי כבד, עזבו בית וילדים לתקופות ממושכות, ופיקדו על מערכים מורכבים. הקידום הזה לתפקיד שהוא למעשה סגן הרב הראשי לצה"ל ומקפצה ברורה לתפקיד הרב הראשי לצה"ל עצמו בהמשך – מעביר מסר פוגעני וקשה לכל מי שיורד לשטח ולרבנים הצבאיים המוסרים נפשם".

גם נגדי הרבנות הצבאית – העוסקים בשגרת יומו של המערך המנהלתי בכשרות, בקבורה ובמענה הדתי בגדודים ובחטיבות – מביעים תדהמה: "רב שלא פיקד על נגדים בשום שלב בקריירה שלו, לא יוכל להבין את האתגרים, המצוקות והצרכים שלנו, ובוודאי שלא יידע כיצד לפתח ולטפח את הנגדים", אומרים גורמים במערך. "עשיית השטח אינה תיאורטית. היא נרכשת ברגליים".

לחובתו של הרב שוורץ זוכרים ברבנות גם את התקופה שבה שימש כעוזר הרב הראשי, אז היה ממובילי הניסוח של נהלי השירות המשותף – סוגיה שעוררה מחלוקות ציבוריות ודתיות עמוקות בציבור הדתי-לאומי ובקרב רבני המגזר ונתפסה ככזו שנכתבה לאור הפלורוסנטים, אך קרסה בזמן אמת במציאות הצבאית הסבוכה.

כעת נשואות העיניים להכרעת ראש אכ"א והרמטכ"ל, בשאלה האם צה"ל יאשר מינוי החורג מנורמות הפיקוד והניסיון המקובלות בצבא כולו.

כל הפרטים >>

okn.co.il/security/70103/

כל העדכונים וגם עיתון עולם קטן לפני כולם >>
okn.co.il/whatsapp4

הפרויקט נחשב לנקודת מפנה מכרעת, שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של סיני.

מצרים | קהיר: מוחמד מחלוף

פורסם: 16 באוקטובר 2026, 11:24 בבוקר, שעון המפרץ. עדכון אחרון: 16 באוקטובר 2026, 11:34 בבוקר.

למרות אי־הנחת של ישראל, מצרים הודיעה רשמית על תחילת הפעלתה של רכבת סיני. משרד התחבורה המצרי הודיע על השקת פרויקט רכבת סיני, הכולל שיקום, שדרוג והקמה של קו רכבת במסלול: אל־פרדאן – מזרח פורט סעיד – ביר אל־עבד – אל־עריש – טאבה.

כפי שמציין משרד התחבורה המצרי, קו הרכבת שבין קנטרה שרק לביר אל־עבד הוא אחד הצירים המרכזיים התורמים לחיבור מחוז צפון סיני לערי תעלת סואץ, ומשם לשאר מחוזות המדינה. הקו תומך בתנועת אנשים וסחורות ומשרת את מיזמי הפיתוח המתבצעים באזור.

רשות הרכבות הודיעה כי תפעיל ארבע נסיעות ביום בקו זה, בין קנטרה שרק לביר אל־עבד ובכיוון ההפוך. הרכבות יעברו בשמונה תחנות מרכזיות: קנטרה שרק, גלבאנה, בלוזה, א־סלאם, רומאנה, 30 ביוני, נגילה וביר אל־עבד. הרשות הדגישה כי תוכניות המודרניזציה יימשכו, במטרה לשפר את רמת השירות ולתמוך בפיתוח בר־קיימא.

בעוד משרד התחבורה ממשיך להפעיל את הנסיעות היומיות כדי לשרת את תושבי צפון סיני, החיבור האסטרטגי הזה מעורר דאגה גוברת בחוגים ישראליים. אלה רואים בהכנת תשתיות כבישים ומסילות רכבת בעומק סיני שינוי אסטרטגי המאיים על ביטחון ישראל ומחזק את היכולות האסטרטגיות והביטחוניות של מצרים בגבולה המזרחי.

בהקשר זה, אנשי צבא וכלכלה ששוחחו עם אתרי Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net סבורים כי הפרויקט חורג מהגדרתו כתשתית תחבורתית להסעת אזרחים. לדבריהם, מדובר בנקודת מפנה מכרעת שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של סיני, וליצור מציאות פיתוחית שתסיים עשרות שנים של בידוד גיאוגרפי ושל ריקנות דמוגרפית. זאת, תוך הצגת הפיתוח וההתיישבות כמגן החזק ביותר להגנת הביטחון הלאומי המצרי.

### הרקע הצבאי ההיסטורי

בניתוח ההיבט הצבאי, האלוף יאסין טאהר, יועץ האקדמיה הצבאית ללימודים מתקדמים ואסטרטגיים, חשף בשיחה עם Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net כי לפרויקט יש רקע היסטורי מובהק.

לדבריו, מסילת הרכבת הוקמה בראשית המאה הקודמת, והמדינה השקיעה בפיתוחה לאחר מהפכת יולי 1952, כדי לשרת את התושבים ואת הפעילות המסחרית ולחבר את סיני למחוזות מצרים. פעילותה הופסקה לחלוטין בעקבות מלחמת יוני 1967.

הוא הסביר כי ישראל ניצלה אז את מסילותיה כדי לתגבר את ביצורי קו בר־לב.

האלוף טאהר הוסיף כי לנוכח תנופת הפיתוח הנוכחית, הפרויקט השאפתני מממש חזון כולל לחיבור סיני לרשת הרכבות הלאומית. הדבר תומך בפיתוח עירוני, חקלאי ותעשייתי, ומביא לשינוי משמעותי בתחבורה הלוגיסטית המשרתת את המיזמים הלאומיים.

הוא ציין כי מקור אי־הנחת הישראלית מהפרויקט הוא החשש מהגדלת העומק האסטרטגי של מצרים. לדבריו, תל אביב רואה בחיזוק החיבור הזה שינוי אסטרטגי שיש לעקוב אחריו, וכן תוספת לתשתית בעלת שימוש כפול — אזרחי וצבאי.

הוא סיכם כי מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית: „פיתוח” מנקודת מבטה של מצרים, ו„שינוי ביטחוני” מנקודת מבטה של ישראל.

### ההיבט הכלכלי והגיאופוליטי

ד"ר כרים עאדל, ראש המרכז לצדק למחקרים כלכליים ואסטרטגיים, אמר בשיחה עם Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net כי חידוש תנועת הרכבות בקו קנטרה שרק–ביר אל־עבד, כשלב ראשון בפרויקט שאורכו 500 קילומטרים, הוא נקודת מפנה מכרעת שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של חצי האי כולו.

לדבריו, הפרויקט חורג מתפיסת הרכבת כשירות להסעת נוסעים, ומבטא חזון מתמשך של פיתוח ושל ביסוס הריבונות.

ד"ר כרים עאדל הסביר כי הפרויקט מהווה עורק לוגיסטי המסייע בהפחתת עלויות הובלת משאבי הטבע והמינרלים הרבים באזור, כגון שיש, גבס וחול לבן, בשיעורים שעשויים להגיע ל־40%. הדבר יבטיח אספקה רציפה של חומרי גלם למפעלים הלאומיים ויקל על היצוא.

החיבור הישיר בין הנמלים הימיים במזרח פורט סעיד, באל־עריש, בטאבה ובנואיבה ייצור מסדרון סחר בינלאומי המחבר בין הים האדום לים התיכון ויחזק את חילופי הסחר עם ירדן ועם מדינות המפרץ.

במישור החברתי והדמוגרפי ציין ד"ר עאדל כי הקו יקל על תנועת אזרחים, עובדים וסטודנטים, ויעודד העברת אוכלוסייה לערים החדשות, כגון „איסמעיליה החדשה” ו„סלאם מצרים”, ובכך יסיים עשרות שנים של בידוד גיאוגרפי.

הוא סיכם באומרו: „הפיתוח הוא המגן החזק ביותר של הביטחון הלאומי, וחיבור צפון סיני לרשת הלאומית מבסס את הריבונות המלאה באמצעות מיזמים לוגיסטיים וכלכליים בני־קיימא.”

### החששות בישראל

הפרויקט להקמת רשת מסילות ברזל בסיני עורר גלים הולכים וגוברים של מחלוקת ודאגה בחוגים התקשורתיים והפוליטיים בישראל.

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, תל אביב רואה בפרויקט רשת הרכבות, המשתרעת לאורך 500 קילומטרים מאל־פרדאן ועד אל־עריש וטאבה, שינוי החורג מגבולות הפיתוח האזרחי.

לטענות אלה, הפרויקט כולל היבטים שעשויים לחזק את היכולות הלוגיסטיות הצבאיות ולאפשר העברת אספקה במהירות רבה יותר בעתות משבר. הדיווחים קושרים זאת גם להרחבת נמל אל־עריש ושדה התעופה שלה.

מנגד, הרשויות המצריות מדגישות כי הפיתוח הכולל של סיני הוא זכות ריבונית מובהקת של מצרים בתוך גבולותיה הלאומיים, ונועד לחבר את האזור לעמק הנילוס ולשנות את מפת האוכלוסייה.
ara.tv/bv80i

אלי אשכנזי
15/10/2026

שלושה מקרי כלבת נוספים התגלו בצפון ובמרכז, ומספר האירועים מתחילת השנה הגיע ל-108, יותר מבכל השנה שעברה. הסתדרות הרופאים הווטרינרים דורשת ממשרד הבריאות לממן חיסונים מונעים לצוותים החשופים לנגיף

התפשטות נגיף הכלבת בישראל נמשכת, ובימים האחרונים דווח על שלושה מקרים נוספים ברחבי הארץ: תן נגוע בפארק הירדן, שועל בקיבוץ אייל וכלבה משוטטת באזור מכבים. על פי נתוני הסתדרות הרופאים הווטרינרים, מתחילת השנה תועדו בישראל כבר 108 אירועי כלבת, נתון העולה על מספר המקרים שנרשמו בכל השנה שעברה, שהייתה שנת שיא, ומצביע על התרחבות מדאיגה של המחלה לאזורים נוספים.

לנוכח העלייה החדה במספר האירועים, פנה יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל, ד"ר מיכאל אטינגר, בדרישה דחופה למשרד הבריאות להסדיר מימון מלא לחיסונים מונעים עבור הגורמים הנמצאים בחזית ההתמודדות עם המחלה.

הדרישה נועדה להגן על רופאים וטרינרים, צוותי מרפאות, לוכדי בעלי חיים, מפקחים וטרינריים ברשויות המקומיות וכן חיילי צה"ל החשופים לבעלי חיים במסגרת תפקידם. בהסתדרות דורשים כי החיסונים יונגשו בהליך מהיר, ללא חסמים ביורוקרטיים או נטל כספי על העובדים.

מחלה קטלנית שניתן למנוע

על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO), מחלת הכלבת גורמת לכ-59 אלף מקרי מוות ברחבי העולם מדי שנה. מדובר במחלה קטלנית במיוחד: מרגע הופעת התסמינים הקליניים, שיעור התמותה עומד על כמעט 100%. עם זאת, חיסון מוקדם וטיפול מונע הניתן בזמן יכולים למנוע את התפתחות המחלה.

בארצות הברית, המרכז לבקרת מחלות ולמניעתן (CDC) ממליץ על חיסון מקדים לווטרינרים, טכנאים ועובדי לכידה, לצד ניטור תקופתי של רמת הנוגדנים ומתן חיסוני דחף בהתאם לרמת הסיכון.

חיסון מוקדם מפשט משמעותית את הטיפול הנדרש לאחר חשיפה ומספק הגנה נוספת לעובדים. עם זאת, הוא אינו מחליף את הצורך בפנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי במקרה של נשיכה או שריטה.

"משרד הבריאות חייב לפעול עכשיו"

לדברי ד"ר אטינגר, לצד מימון החיסונים והסדרת מסלול הנגשה מהיר, על המדינה להסדיר גם מעקב רפואי רציף ומתן חיסוני דחף בהתאם להנחיות המקצועיות.

"לצערנו, טרם קיבלנו תשובות ענייניות או הנחיות ברורות ממובילי המערכת", הזהיר ד"ר אטינגר. "משרד הבריאות חייב לפעול עכשיו כדי להגן על מי שמגינים על בריאות הציבור יום-יום – בטרם יקרה אסון".

walla.co.il/news/israel/383957544