הפרויקט נחשב לנקודת מפנה מכרעת, שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של סיני.

מצרים | קהיר: מוחמד מחלוף

פורסם: 16 באוקטובר 2026, 11:24 בבוקר, שעון המפרץ. עדכון אחרון: 16 באוקטובר 2026, 11:34 בבוקר.

למרות אי־הנחת של ישראל, מצרים הודיעה רשמית על תחילת הפעלתה של רכבת סיני. משרד התחבורה המצרי הודיע על השקת פרויקט רכבת סיני, הכולל שיקום, שדרוג והקמה של קו רכבת במסלול: אל־פרדאן – מזרח פורט סעיד – ביר אל־עבד – אל־עריש – טאבה.

כפי שמציין משרד התחבורה המצרי, קו הרכבת שבין קנטרה שרק לביר אל־עבד הוא אחד הצירים המרכזיים התורמים לחיבור מחוז צפון סיני לערי תעלת סואץ, ומשם לשאר מחוזות המדינה. הקו תומך בתנועת אנשים וסחורות ומשרת את מיזמי הפיתוח המתבצעים באזור.

רשות הרכבות הודיעה כי תפעיל ארבע נסיעות ביום בקו זה, בין קנטרה שרק לביר אל־עבד ובכיוון ההפוך. הרכבות יעברו בשמונה תחנות מרכזיות: קנטרה שרק, גלבאנה, בלוזה, א־סלאם, רומאנה, 30 ביוני, נגילה וביר אל־עבד. הרשות הדגישה כי תוכניות המודרניזציה יימשכו, במטרה לשפר את רמת השירות ולתמוך בפיתוח בר־קיימא.

בעוד משרד התחבורה ממשיך להפעיל את הנסיעות היומיות כדי לשרת את תושבי צפון סיני, החיבור האסטרטגי הזה מעורר דאגה גוברת בחוגים ישראליים. אלה רואים בהכנת תשתיות כבישים ומסילות רכבת בעומק סיני שינוי אסטרטגי המאיים על ביטחון ישראל ומחזק את היכולות האסטרטגיות והביטחוניות של מצרים בגבולה המזרחי.

בהקשר זה, אנשי צבא וכלכלה ששוחחו עם אתרי Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net סבורים כי הפרויקט חורג מהגדרתו כתשתית תחבורתית להסעת אזרחים. לדבריהם, מדובר בנקודת מפנה מכרעת שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של סיני, וליצור מציאות פיתוחית שתסיים עשרות שנים של בידוד גיאוגרפי ושל ריקנות דמוגרפית. זאת, תוך הצגת הפיתוח וההתיישבות כמגן החזק ביותר להגנת הביטחון הלאומי המצרי.

### הרקע הצבאי ההיסטורי

בניתוח ההיבט הצבאי, האלוף יאסין טאהר, יועץ האקדמיה הצבאית ללימודים מתקדמים ואסטרטגיים, חשף בשיחה עם Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net כי לפרויקט יש רקע היסטורי מובהק.

לדבריו, מסילת הרכבת הוקמה בראשית המאה הקודמת, והמדינה השקיעה בפיתוחה לאחר מהפכת יולי 1952, כדי לשרת את התושבים ואת הפעילות המסחרית ולחבר את סיני למחוזות מצרים. פעילותה הופסקה לחלוטין בעקבות מלחמת יוני 1967.

הוא הסביר כי ישראל ניצלה אז את מסילותיה כדי לתגבר את ביצורי קו בר־לב.

האלוף טאהר הוסיף כי לנוכח תנופת הפיתוח הנוכחית, הפרויקט השאפתני מממש חזון כולל לחיבור סיני לרשת הרכבות הלאומית. הדבר תומך בפיתוח עירוני, חקלאי ותעשייתי, ומביא לשינוי משמעותי בתחבורה הלוגיסטית המשרתת את המיזמים הלאומיים.

הוא ציין כי מקור אי־הנחת הישראלית מהפרויקט הוא החשש מהגדלת העומק האסטרטגי של מצרים. לדבריו, תל אביב רואה בחיזוק החיבור הזה שינוי אסטרטגי שיש לעקוב אחריו, וכן תוספת לתשתית בעלת שימוש כפול — אזרחי וצבאי.

הוא סיכם כי מדובר בנקודת מפנה אסטרטגית: „פיתוח” מנקודת מבטה של מצרים, ו„שינוי ביטחוני” מנקודת מבטה של ישראל.

### ההיבט הכלכלי והגיאופוליטי

ד"ר כרים עאדל, ראש המרכז לצדק למחקרים כלכליים ואסטרטגיים, אמר בשיחה עם Al Arabiya.net ו־Al Hadath.net כי חידוש תנועת הרכבות בקו קנטרה שרק–ביר אל־עבד, כשלב ראשון בפרויקט שאורכו 500 קילומטרים, הוא נקודת מפנה מכרעת שעשויה לעצב מחדש את משקלה הגיאופוליטי והכלכלי של חצי האי כולו.

לדבריו, הפרויקט חורג מתפיסת הרכבת כשירות להסעת נוסעים, ומבטא חזון מתמשך של פיתוח ושל ביסוס הריבונות.

ד"ר כרים עאדל הסביר כי הפרויקט מהווה עורק לוגיסטי המסייע בהפחתת עלויות הובלת משאבי הטבע והמינרלים הרבים באזור, כגון שיש, גבס וחול לבן, בשיעורים שעשויים להגיע ל־40%. הדבר יבטיח אספקה רציפה של חומרי גלם למפעלים הלאומיים ויקל על היצוא.

החיבור הישיר בין הנמלים הימיים במזרח פורט סעיד, באל־עריש, בטאבה ובנואיבה ייצור מסדרון סחר בינלאומי המחבר בין הים האדום לים התיכון ויחזק את חילופי הסחר עם ירדן ועם מדינות המפרץ.

במישור החברתי והדמוגרפי ציין ד"ר עאדל כי הקו יקל על תנועת אזרחים, עובדים וסטודנטים, ויעודד העברת אוכלוסייה לערים החדשות, כגון „איסמעיליה החדשה” ו„סלאם מצרים”, ובכך יסיים עשרות שנים של בידוד גיאוגרפי.

הוא סיכם באומרו: „הפיתוח הוא המגן החזק ביותר של הביטחון הלאומי, וחיבור צפון סיני לרשת הלאומית מבסס את הריבונות המלאה באמצעות מיזמים לוגיסטיים וכלכליים בני־קיימא.”

### החששות בישראל

הפרויקט להקמת רשת מסילות ברזל בסיני עורר גלים הולכים וגוברים של מחלוקת ודאגה בחוגים התקשורתיים והפוליטיים בישראל.

על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, תל אביב רואה בפרויקט רשת הרכבות, המשתרעת לאורך 500 קילומטרים מאל־פרדאן ועד אל־עריש וטאבה, שינוי החורג מגבולות הפיתוח האזרחי.

לטענות אלה, הפרויקט כולל היבטים שעשויים לחזק את היכולות הלוגיסטיות הצבאיות ולאפשר העברת אספקה במהירות רבה יותר בעתות משבר. הדיווחים קושרים זאת גם להרחבת נמל אל־עריש ושדה התעופה שלה.

מנגד, הרשויות המצריות מדגישות כי הפיתוח הכולל של סיני הוא זכות ריבונית מובהקת של מצרים בתוך גבולותיה הלאומיים, ונועד לחבר את האזור לעמק הנילוס ולשנות את מפת האוכלוסייה.
ara.tv/bv80i