לפני זמן מה, נתקלתי בסרטון שמקדם מכירות של ספר בשם “אני יכול להסביר”, בו מישהו בשם דורון פישלר מפרק בגישה מעניינת מאד את השיטה של הדמוקרטיה: כל אדם יכול לקבל קולות, בלי קשר לשאלה אם הוא מבין משהו בניהול מדינה, בכלכלה או בביטחון. הוא מסביר בטוב טעם את טמטום השיטה, ומסיק שהסיבה היחידה שהעולם המערבי משתמש בה היא אך ורק משום שכל השיטות האחרות התגלו כגרועות, אכזריות ורצחניות הרבה יותר. בקיצור, זו ברירת המחדל הכי פחות גרועה שהאנושות הצליחה להמציא. לכאורה. (היהדות לא עובדת ככה, אבל זה נושא אחר)
כאן, לדעתי, הפער בין תפיסת העולם החילונית לחרדית.
בזמן שכולם מסביב נוהרים לקלפי באשליה שהם באמת “בוחרים” ומשפיעים, מנתחים ספינים של יועצי תקשורת ומתווכחים בלהט מי ראוי יותר להנהגה, אני לא משלה את עצמי שההבנה הפוליטית שלי עדיפה על של מישהו אחר. למעשה, אני אידיוט בפוליטיקה, ב״ה. ואין לי שום עניין להשתתף במשחק היוהרה שבו כל אזרח משוכנע שהוא ראש ממשלה בפוטנציה שיודע בדיוק איך לחלק את העוגה ומי ראוי לפרוס אותה.
מבחינתי, הקלפי היא לא שוק של דעות ולא פלטפורמה לפרוק בה יצרים. הסיבה היחידה שאני שם ג׳ בקלפי מגיעה אך ורק מציווי אחד ברור: “ועשית ככל אשר יורוך”.
אני לא שופט ראשי ממשלה, שרים, יועצים ומומחים, ולהבדיל בטח ובטח שלא את המנהיגים של הציבור שלי.
כאדם מאמין, אני עומד בקלפי בלי לנהל פנקס חשבונות, בלי באמת להצביע למפלגה כזו או אחרת, ולכנסת שנראית בעיניי חסרות הניסיון כגן ילדים חסר חוט שדרה שמתנהל בנס. אני מקיים הוראה מפורשת של גדולי ישראל שאני הולך אחריהם כעיוור גאה כפי שציוותה תורתנו. לדעתי, ״דעת התורה״ של מנהיגיי היא העוגן והמצפן היחיד ששורד דורות, בזמן שאידיאולוגיות חולפות כמו זרמי נהר. גדולי הדור שלי הורו להצביע ג׳ כדי לשמר את עולם התורה ואת מסורת האבות, ואני מבטל את דעתי האישית ומציית.

מאת: מגע אש