אני מהילדים שלא היתה מסיבת סיום אחת שלא שרו בה את "אני נולדתי לשלום"
ששרנו "שלום היא מילה חינוכית" עם בלונים לבנים ברחובות בזמן שאלפי יונים לבנים כיסו את השמיים
אני מהדור של הילדים ששרו את שיר לשלום כמעט כמו המנון המדינה
אני מהנוער של דור שלם דור שלום, שרגע אחרי שהנחנו את הילקוטים ותפסנו את הנשקים, אחים שלנו פינו אחים אחרים מביתם. זה בשביל השלום הם הסבירו בדמעות, ובדמעות יהודים פינו את בתיהם.

אני מהדור ההוא שהתפקח.
הילדים שלנו כבר לא נולדו לשלום, הם כבר משתמשים ב"היי", שלום היא כבר בקושי מילה חינוכית, ואת שיר לשלום החליף החרבו דרבו.
אין שלום, לא יהיה פה שלום, האויב הוא הוא ברור ועקבי ולא מתבייש לצעוק "מהים עד הנהר" בכל רחבי הגלובוס.

התשובה צריכה להיות ברורה, מהים עד הנהר צריך להיות יישוב יהודי רציף בשליטה ביטחונית אזרחית יהודית מלאה, ולכן אני מצביעה לסמוטריץ, היחיד שזה נמצא בכלל באג'נדה שלו, והיחיד שכבר הלכה למעשה פועל בעניין.

מאת: אפריל אוניל