לפי מה שאני רואה, במציאות הפוליטית והציבורית היום, יש שני סוגי מפלגות-
האופורטוניסטיות, שמובלות על ידי שיקולי כסאות, הישרדות ורווח פוליטי רגעי, והאידיאולוגיות, שפועלות מתוך חזון, ערכים וטובת המדינה.
לי אישית נמאס מפוליטיקה קטנה ובא לי מנהיגות שתעמיד את טובת המדינה בראש סדר העדיפויות. ולא תשחיר את שמה של ישראל בשביל לייקים ברשתות החברתיות.
לצערי אני לא מוצא את זה באף מפלגה ימנית כרגע חוץ מעמך ישראל.

הצבעה לוינטר היא בעיני אמירה על הדרך שבה אני רוצה לראות את הפיקוד והניהול הציבורי בישראל.
מדובר במפקד שצמח בשטח, לחם בחזיתות מורכבות והוכיח שוב ושוב שמה שמנחה אותו הוא אך ורק טובת המדינה ואזרחיה ולא טובתו האישית, קידום או מעמד.
הוא קיבל הצעות לכיסא בטוח וסירב להתפשר, כי הוא לא נכנס למערכת כדי לחפש כיבודים, ג'ובים או מעמד, אלא מתוך תחושת שליחות עמוקה ומחשבהעל עתיד המדינה. אני רואה בזה יושרה ואומץ שנדירים היום בכנסת..

וינטר מייצג חיבור עמוק בין זהות יהודית, גאווה לאומית ושירות מסור לטובת כלל הציבור ולא לטובת סקטור כזה או אחר. הוא לא מנסה להתאים את עצמו לתבניות פוליטיות מוכנות מראש, אלא מדבר בגובה העיניים.
הבנתי שהמטרה כאן היא לא להסביר למה אני לא מצביע למישהו אחר אבל במפלגות המכהנות מאוסות בעיני, ואין מישהו ראוי מוינטר והנבחרת שלו. (וכן אני חולה על יוסף חדד)
כשאנחנו עומדים מול המעטפה בקלפי, השאלה היא איזה מסר אנחנו רוצים לשלוח - עוד ממה שהורגלנו אליו, או מנהיגות נחושה, ערכית ונקיה מאופורטוניזם ושיקולים אישיים?
בעיני עופר וינטר מייצג את העוצמה, האמינות והחזון שהמדינה שלנו צריכה יותר מתמיד. שיהיה לעם ישראל בהצלחה

מאת: אריק זילברמן