איבדתי אמון באופן מוחלט בכל שאר המועמדים והמפלגות.
לא מדובר בהחלטה של רגע, אלא במסקנה שהגעתי אליה אחרי שנים של התעניינות, בדיקה ולמידה מעמיקה של ההתנהלות הכלכלית בישראל.
במשך שנים אני עובד קשה, מזיע בשביל כל שקל ומנסה להתפרנס בכבוד, בזמן שהממשלות לדורותיהן תמיד מוצאות את הדרך לקחת ממני עוד ועוד כסף.
בכל פעם זה מגיע בשם אחר, בתירוץ אחר ובהבטחה אחרת, אבל בסופו של דבר האזרח העובד (אני) הוא זה שמשלם את החשבון.
מה שהכי מקומם אותי הוא לראות שרים וחברי כנסת שנהנים מכספי ציבור, מתקציבים ומתנאים על חשבון משלמי המסים שלא לדבר על שחיתות וסיאוב, בזמן שרובם המוחלט לא מצליחים להציג עשייה ממשית או עשייה בכלל!
הרי בשביל מה אנחנו בוחרים בהם מלכתחילה?
מה הטעם להצביע שוב ושוב לאותן מפלגות ולאותם אנשים, אם אחרי עשרות שנים אין להם הישגים ברורים להצביע עליהם?
בעיניי להצביע שיבטית או מהרגש למי שלא הוכיח את עצמו זו טעות קשה.
הצבעה היא לא ירושה משפחתית, לא נאמנות עיוורת ולא משחק של מחנות. היא כלי שאמור לשרת את האזרח, לעבוד למען האזרח, להציג עשייה, לעבוד קשה וביראת קודש עבור האזרח.
אני מתעניין בראש ובראשונה בתחום הכלכלי כי בסופו של יום הכלכלה משפיעה ישירות על החיים שלי ושל המשפחה שלי וזו תקופה בחיי שזה בראש מעייני.
אני רוצה לראות מדיניות כלכלית אחראית, שמכבדת את הכסף שאנשים עובדים קשה כדי להרוויח, ולא מתייחסת אליו כאילו הוא שייך לממשלה.
לכן, אחרי כל מה שבדקתי ולמדתי, אני רואה בפרופ' ירון זליכה אדם שראוי מבחינתי לקבל את קולי, בזכות הגישה הכלכלית שלו והאמון שאני נותן ביושרו. האיש לוחם צדק אמיתי והוא האיש שיחזיר בשמנו האזרחים הנעשקים אגרוף לפרצופם של המושחתים וההון שלטון.
אני לא מחפש מנהיג להעריץ, אלא נציג שייתן דין וחשבון לציבור.
ההצבעה שלי אינה נובעת מנאמנות למפלגה, אלא מהאמונה שצריך לשנות את הדרך שבה מתנהלים עם הכסף שלנו.
מבחינתי, זליכה הוא הבחירה שלי. אם יתמודד, אצביע לו. אם לא יתמודד, ברצינות אשקול שלא לממש את זכות ההצבעה שלי.
בברכה: דרור