הערב במהדורה: סיפורו של הממסד הדתי הרקוב בישראל. כך בנתה ש"ס מנגנון משומן של כוח אדיר במועצות הדתיות, ברבנויות הערים ובבתי הדין - עם מינויים למקורבים, נפוטיזם מובנה, ומשכורות שכולנו משלמים. וגם ההקלטות שחושפות את השיטה: "עזוב את האמת ואת הצדק, יש לנו דין ירושה". צפו בתחקיר:
NOTE GPT:
תקציר בחמש שורות:
התחקיר עוסק בשליטה הפוליטית והמשפחתית במינוי רבני ערים בישראל, ובמיוחד בהשפעתה של מפלגת ש״ס. נטען כי מינויים רבים מבוססים על קשרים פוליטיים וירושה משפחתית ולא בהכרח על התאמה לתפקיד ולצורכי הציבור. שינויים בתקנות משנת 2024 הגדילו, לפי המבקרים, את כוחו של השר לשירותי דת והשפעתו על הליכי המינוי. המקרה המרכזי הוא מינוי הרב יצחק רפאל אבוחצירא ברמלה במקום אביו, על רקע מחלוקות משפטיות וחשדות לזיוף. התחקיר מעלה שאלות על נפוטיזם, שימוש בכספי ציבור, אחריותיות ופגיעה באמון הציבור במוסדות הדת.
## סיכום מלא
מינוי רבני ערים מוצג כמאבק בין שירות הציבור לבין כוח פוליטי ומשפחתי מושרש.
רבני ערים משפיעים על מתן תעודות כשרות, רישום נישואין, מקוואות, קבורה ושירותי דת נוספים, שיש להם השלכות מעשיות על תושבים ועל עסקים.
תפקידים אלה, הממומנים מכספי ציבור, מעניקים גם יוקרה, משכורות גבוהות והשפעה ארוכת טווח.
התחקיר טוען כי מינויים רבים מתגמלים קשרים פוליטיים או המשכיות משפחתית, במקום לתת עדיפות להיענות לצורכי הקהילות המקומיות.
אחד המרואיינים טוען כי 40% מהרבנים שנבחרו בסבב המינויים הנוכחי הם בניהם של מי שכיהנו בעבר בתפקידים אלה.
לאחר שנבלמה חקיקה רחבה יותר שנועדה להגדיל את השפעתה של ש״ס על המינויים, פעלה המפלגה, על פי הנטען, לקידום שינויים הדרגתיים בתקנות.
שינויים שהוכנסו בנובמבר 2024 חיזקו את השפעתו של השר לשירותי דת על הליכי הבחירה וביטלו את מגבלות הכהונה לתקופה קצובה.
רבנים שמונו במסגרת ההסדר החדש יכולים לכהן עד גיל 70, עם אפשרות להארכת כהונתם עד גיל 75.
בעתירה לבג״ץ, המוזכרת בתחקיר, נטען כי 24 מתוך 26 נציגי הרבנות הראשית שמונו לגופים הבוחרים המקומיים היו בעלי זיקה ישירה לש״ס.
המבקרים מתארים את ההסדרים האלה כמנגנון לבניית השפעה באמצעות מועצות דתיות, רבנים מקומיים, דרשות ואירועים קהילתיים.
מנהיגים מקומיים משתתפים באופן רשמי בהליכי המינוי, אך המרואיינים טוענים כי תלותם במשרד הפנים בענייני תכנון ותקצוב מרתיעה אותם מעימות עם ש״ס.
התחקיר מצביע על מנכ״ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, כדמות מנהלית מרכזית ברשת הקשרים הזאת.
אבידן דוחה את הטענה שהמועמדים מזוהים עם ש״ס ומגן על הליכי המינוי של משרדו. הוא מדגיש כי ההליכים עמדו בפני עתירות שהוגשו לבג״ץ.
בנפרד מציין התחקיר כי אבידן נחקר בחשד לאיומים ולהפרת אמונים. במועד המתואר בתחקיר טרם התקבלה החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום.
התחקיר מתחקה אחר רשתות קשרים פוליטיות ומשפחתיות חופפות, שבהן מעורבות משפחות יוסף, דרעי ואבוחצירא. העיר רמלה משמשת כמקרה המבחן המרכזי.
הרב יצחק רפאל אבוחצירא ירש את תפקידו של אביו, הרב יחיאל אבוחצירא, לאחר הליך שנוי במחלוקת שכלל שאלות בנוגע לתעודת הכשירות שלו, הליכים משפטיים ותלונה במשטרה שבה נטען לזיוף.
בשיחה מוקלטת מפציר הרב היוצא במתלונן למשוך את תלונתו, וטוען כי התפקיד צריך להישאר בידי משפחה שמחזיקה בו יותר מ־75 שנה.
הטיעון המסכם של התחקיר מתמקד בשלוש שאלות: מי משלם, מי מחליט ואת מי אמור התפקיד לשרת?
המועצות הדתיות מקבלות מימון מהרשויות המקומיות ומהמדינה, בעוד שהמבקרים טוענים כי ההחלטות על מינויים נשלטות בעיקר בידי רשתות קשרים פוליטיות.
הם מזהירים כי תפיסת המינויים כנגועים בנפוטיזם פוגעת באמון הציבור לא רק בממשלה, אלא גם ביהדות עצמה.
עיריית רמלה משיבה כי הרב החדש, שהוא בן המשפחה הרביעי המכהן בתפקיד, זכה ב־85% מקולות חברי הגוף הבוחר, וכי בית המשפט העליון בחן את הטענות ודחה אותן.
המשרד לשירותי דת סירב להגיב לתחקיר.
